יחידה 1 · מידע עסקי · מבוא

מטלה 1ב: הערכה והמלצה על כנס מקצועי

כנסים מקצועיים הם מקור חשוב למידע גלוי על תעשיות, על חברות, על טכנולוגיות ועל מגמות עסקיות. הם מפגישים במקום אחד חברות, יזמים, משקיעים, ספקים, לקוחות, רגולטורים ומקבלי החלטות, ולפי ארגון הכנסים הבין־לאומי ICCA הם עשויים גם לקדם מדיניות, חדשנות והעברת ידע.

אפשר ללמוד על כנס עוד לפני שמשתתפים בו: מאתר הכנס, מתוכנית ההרצאות, מרשימות הדוברים, המציגים ונותני החסות, ומפרסומים על כנסים קודמים. המידע הזה משרת שתי מטרות. הוא מאפשר להעריך אם הכנס מתאים לצורכי החברה, והוא מלמד על התעשייה עצמה: מי השחקנים המרכזיים בה ומה מעסיק אותה כיום.

מדוע מעריכים כנס לפני ההשתתפות?

השתתפות בכנס השקעת משאבים של זמן וכסף. לכן לא די לשאול אם הכנס גדול או מוכר. צריך לבדוק אם הוא מתאים למטרה שהלקוח הגדיר, ולקבוע מראש מה ייחשב הצלחה.

להלן מספר דוגמאות למטרות עסקיות להשתתפות בכנסים וממדי הצלחה:

מטרת ההשתתפותכיצד נמדוד הצלחה?
איתור לקוחותמספר הלקוחות הפוטנציאליים (לידים), וכמה מהם הפכו לעסקאות
יצירת שותפויותמספר הפגישות עם שותפים פוטנציאליים
פגישה עם מומחים ומקבלי החלטותמספר הפגישות עם בעלי תפקידים שקשה להגיע אליהם בשגרה
הצגת מוצר או שירות
(אם החברה מציגה ולא רק משתתפת)
מספר המשתתפים ו/או המתעניינים בהרצאה או דוכן של החברה
חיזוק הנראות והמוניטיןאזכורים בתקשורת וברשתות החברתיות
איתור מגמותטכנולוגיות או נושאים שחוזרים בכמה מושבים עשויים להצביע על מגמה עסקית או טכנולוגית
בחינת המוצרים והמשתתפים המתחריםידע חדש על מוצרים, מגמות או על שוקי יעד
בדיקת היתכנות של כניסה לשוק חדשמפגש עם גורמים מקומיים, עם מפיצים או עם רגולטורים
למידה מקצועיתידע חדש שאפשר ליישם בחברה

מה אפשר ללמוד מאתר של כנס?

1. נושאים ומגמות

נושאי ההרצאות, הסדנאות והתערוכות מצביעים על מה שמעסיק את התעשייה. נושא שחוזר אצל כמה דוברים ובכמה כנסים הוא כנראה מגמה משמעותית.

שימו לב במיוחד להרצאה המרכזית (Keynote), אך בדקו מי הדובר: לעיתים זהו נציג של נותן החסות הראשי, והבמה ניתנה לו מסיבות שיווקיות.

2. חברות ויחסי כוחות

רשימת המציגים, השותפים ונותני החסות מסייעת לזהות חברות מובילות, שחקנים חדשים, שותפויות עסקיות, תחומי השקעה וגורמים שמבקשים להשפיע על סדר היום המקצועי.

חסות גדולה או מקום מרכזי בתוכנית מעידים שהכנס חשוב לחברה ולמוצר שהיא רוצה לקדם. הם אינם מוכיחים שהחברה מובילה בתחומה.

3. דוברים

זהות הדוברים מלמדת על רמת הכנס ועל קהל היעד שלו. בדקו:

4. קהל היעד

בדקו למי הכנס מיועד בעיקר: לאנשי פיתוח וטכנולוגיה, למנהלים ולמקבלי החלטות, לאנשי שיווק ומכירות, למשקיעים, לרגולטורים, לחוקרים או למשתמשים מקצועיים.

משתתפים מייחסים ערך רב למפגש עם מומחים, ללמידה מעשית ולקשר עם עמיתים שמתמודדים עם אתגרים דומים. לכן זהות המשתתפים חשובה לעיתים יותר ממספרם (PCMA).

5. זהות המארגן

בדקו מי מארגן את הכנס (איגוד מקצועי, חברה מסחרית, גוף ממשלתי או גוף שאינו מוכר) והאם הוא קשור לתחום.

זהות המארגן משפיעה על אופי הכנס. גוף ממשלתי נוטה לקדם את המדינה או את העיר, את התעשייה המקומית או את הרגולציה. חברה מסחרית נוטה להבליט את נותני החסות, אך יש לה גם אינטרס לשמור על המוניטין של הכנס כדי שהמשתתפים יחזרו.

6. מיקום ופריסה גאוגרפית

בדקו:

7. אפשרויות ליצירת קשרים

האפשרות לפגוש אנשי מפתח בתעשייה, במפגשים רשמיים ולא רשמיים, היא אחד הגורמים המשמעותיים בהחלטה להשתתף בכנס. בדקו אם הכנס מציע מפגשי נטוורקינג, מערכת לתיאום פגישות, אפליקציה למשתתפים, מפגשים עם דוברים, קבוצות דיון, סיורים מקצועיים או אירועים חברתיים.

מטרת המטלה

במטלה זו תאתרו שני כנסים מקצועיים בתחום שתבחרו ותנתחו אותם על סמך מידע גלוי בלבד, מאתרי הכנסים וממקורות פומביים.

בסיום תציגו ללקוח המלצה מנומקת: כיצד כל כנס תורם למטרותיו, מהו היתרון המרכזי שלו, ואילו מגבלות, עלויות או סימני שאלה נותרו.

הרחבהרשות · אינה נדרשת למטלה

החלק הזה אינו נדרש למטלה, אבל כדאי להכיר אותו.

א. החזר ההשקעה בכנס (Return on Investment – ROI)

אחרי הכנס ארגונים בודקים אם ההשתתפות השתלמה. החזר ההשקעה הוא היחס בין הרווח שהניבה ההשתתפות לבין עלותה:

ROI = (התועלת הכספית − העלות הכוללת) ÷ העלות הכוללת

לדוגמה: חברה שהשקיעה 100,000 דולר בכנס והפיקה ממנו הכנסות של 160,000 דולר השיגה החזר של 60%.

העלות הכוללת מורכבת משני חלקים:

  • עלויות ישירות: דמי הרשמה, שכירת דוכן ועיצובו, טיסות, לינה, חומרי שיווק ומשלוח
  • עלויות עקיפות: שעות ההכנה ושעות העבודה של העובדים בכנס, ומה שהיו מספיקים לעשות בזמן הזה

חלק גדול מהתועלת של כנס אינו נמדד בכסף, לפחות לא מיד: ידע חדש, קשרים, מוניטין, היכרות עם מתחרים. לכן מקובל להעריך כנס בכמה רמות. המודל המוכר ביותר, של ג'ק פיליפס (Phillips ROI Methodology), מונה חמש:

רמהמה בודקים
תגובההאם המשתתפים מצאו את הכנס רלוונטי ומועיל
למידהאיזה ידע חדש או מיומנויות חדשות נרכשו
יישוםהאם המשתתפים עשו משהו בעקבות הכנס, למשל המשיכו קשר שנוצר בו
השפעה עסקיתכיצד השפיע היישום על תוצאות החברה
החזר השקעההתועלת הכספית לעומת העלות הכוללת

חישוב מלא עד רמה 5 דורש זמן ועבודה רבים, ולכן הוא מתאים בעיקר לכנסים גדולים ויקרים.

ב. גבולות חוקיים ואתיים

מידען שמשתתף בכנס בפועל כפוף לכללים. לא כל מה שנאמר או מוצג בכנס מותר לצילום, להקלטה או להפצה, ויש לפעול לפי מדיניות הכנס, חוקי הפרטיות וזכויות היוצרים.

אסור:

  • להתחזות לאדם אחר או לחברה אחרת
  • לעקוף מגבלות גישה
  • להקליט שיחות פרטיות ללא רשות
  • להשיג מידע חסוי בהטעיה
  • להשתמש בפרטי קשר שלא למטרה שלשמה נמסרו

מקורות